• אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים

וואנג גונג-סין | צ'ן שאו-סיונג | וו ג'ו'נ-יונג | יאנג פ'ו-דונג | סון סו'ן

אוצרות: מארי טאריו, מיכל מור, דרור קוכן | עיצוב: עמרי בן ארצי, יעל גור, הללי אלעזר

תאריך: 25.5.2011 - 30.6.2011

השינויים המהירים המתרחשים בסין, גודלה העצום, וההשפעה הכלכלית והבינלאומית ההולכת וגדלה שלה, הופכים את סין לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. תהליכים אלו מחייבים ומזמינים ניסיונות להיטיב את הבנתנו את המתרחש בסין. למרות הגידול העצום בזמינות המידע על סין, הרי שהדרישה למידיות של מידע, הפורמטים התקשורתיים המתבססים על מסרים מתומצתים, והקשיים האובייקטיביים של מרחק ושפה, גורמים לכך שפעמים רבות הייצוג של סין סובל משטחיות או הקצנה, או מתמקד ב"גדול" – הפיתוח הכלכלי, המיזמים העצומים, או היצור ההמוני. רק לעתים רחוקות ניתנת האפשרות להציג את המורכבות הרבה של התהליכים, או את המרכיבים "הקטנים" שלהם, כמו האנשים או המקומות, שהינם השחקנים הראשיים בתהליכי השינוי.
סימניהם של טרנספורמציות אלו נמצאים בכל מקום – בצמיחתן המהירה של המגה-ערים, בשינויים המהותיים שעוברים הכפרים והערים הקטנות, ברשתות התקשורת, האינטרנט, הכבישים ומסילות הברזל המתפתחות במהירות ברחבי סין, בעלייתם של מעמדות חברתיים חדשים, בתנועה של מיליוני המהגרים מן הכפר אל העיר, ואפילו בחיפושה של סין אחר מקום חדש בזירה הבינלאומית. תהליכים אלו כולם חולקים מאפיין משותף, התנועה מהמקומי, המסורתי והקבוע, אל עבר הדינמי, התזזיתי והגלובלי, מעבר שאותו ג'ימס קליפורד מאפיין כמעבר משורשים (Roots) לנתיבים (Routes).
בתערוכה "אני נע משמע אני קיים" תשומת הלב מתמקדת בתנועה זו שהיא לב ליבה של תהליכי השינוי בסין. העיר, החברה, האדם, כולם נמצאים בתנועה מתמדת, כשהגדרות חדשות של זמן, תנועה, מימד, מעמד ומקום מבנות ומגדירות מחדש את פניה המשתנים תדיר של סין. ניעות (Mobility) היא שם המשחק והיא מקבלת אין ספור צורות, פנים, מרחבים וזמנים. היא כלכלית, חברתית, ומרחבית, היא עירונית וכפרית, היא מעלה ומטה, היא נבנית ונעלמת...
בתערוכה, חמישה אמנים סינים עכשוויים מציגים את הדינמיות לא רק של התנועה עצמה, אלא גם של אופני הייצוג שלה. בהשתמשם בווידיאו, באנימציה, בציורי דיו, באיקונוגרפיה מסורתית, ובמעברים בין צבע לשחור לבן, הם מספקים פרספקטיבה חדשה ומורכבת על היבטים שונים של התנועה והחברה כמו גם של האומנות העכשווית בסין. הניסיון לגשר על פערי מקום וזמן בין העבר שכמו נמחק, נקטע וטושטש, לבין ההווה המתהווה בקצב דינמי, בלתי נתפס, קדחתני ואבסורדי, הוא בו בזמן אמיתי ומעושה, אפשרי ובלתי אפשרי, מפתה ומדכא.
למרות ההקשר המקומי הייחודי של היצירות, הן אינן נטועות אך ורק בזמן ובמקום המקומי שבו נוצרו. הן מעלות שאלות החברתיות, פוליטיות ואומנותיות בנוגע לתהליכי היצירה, לקשר שבין החברה לסביבה ולאמן ולעיסוק הדינמי בשינוי, פערים ותנועה. שאלות אלה קושרות את תוכן היצירות כמו גם את הפרשנויות האפשרויות שניתנות להן להתרחשויות גלובליות ומאפשרות לנו, הצופים הנטועים בהקשרים מקומיים אחרים ומגוונים, לראות גם אותם בין הפרימיים המתחלפים.
התערוכה היא חלק מאירועי הכנס העשירי הבין-לאומי ללימודי אסיה, שנערך במאי 2011 באוניברסיטה העברית. התערוכה התאפשרה בזכות סיועם של הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי מזרח אסיה, מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, והמחלקה לתולדות האומנות.

היצירות בתערוכה:

וואנג גונג-סין, חסר אופק, 2011. מיצב וידאו, אודיו, 0:32. באדיבות האמן.
צ'ן שאו-סיונג, עיר הדיו, 2005. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
וו ג'ו'נ-יונג, פרחים של כאוס, 2009. אנימציה, אודיו, 3:35. באדיבות האמן.
יאנג פ'ו-דונג, ליו לאן, 2003. סרט 35 מ"מ, שחור לבן, הסרט הועבר ל-DVD, אודיו, 14:00. באדיבות האמן וגלריית Suhangart.
צ'ן שאו-סיונג, היסטוריית הדיו, 2010. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
סון סו'ן, הלם הזמן, 2006. ווידאו, 5:29. באדיבות האמן וגלריה Suhangart.

חוברת התערוכה

אולי יעניין אותך

שאר רוח

שאר רוח | חוקרים-יוצרים בפקולטה למדעי הרוח

הר הצופים
בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח
 

קרא עוד
גלית חזן־רוקם | אריאל הירשפלד | לאה גולדברג | דן פגיס | דרור בורשטיין | יאן קינֶה | מנחם י' צבי קיסטר | מיכאל אבשטיין | עמינדב דיקמן | שמעון זנדבנק

אוצרות: פרופ' גדעון טיקוצקי, מיכל מור | עיצוב: מירית אפי ונאוה גיאת סטודיו דוב אברמסון, ירושלים

תאריך פתיחה: נובמבר, 2018

התפר החמקמק בין המחקר לבין היצירה האמנותית הוא העומד במרכז תערוכה זו, שפתיחתה כאן ועיקרה במרכז מנדל סכוליון למחקר רב־תחומי במדעי הרוח והיהדות, בקומה השנייה.
דרך דמויותיהם ויצירותיהם של עשרה חוקרים וחוקרות, שהם גם יוצרים (ולהפך), מאירה התערוכה את התנועה בין העולמות, הרחוקים והקרובים בעת ובעונה אחת. העשרה, ותיקים וצעירים, קשורים כולם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, בהווה וכן בעבר הרחוק והקרוב. לצדם פעלו ופועלים עוד רבים וטובים, רבות וטובות, שקצרה היריעה כאן מלהציגם.
על פי רוב, היצירות נבחרו בידי מחבריהן וכך גם אופן הצגתן. כל יצירה מתייחסת בדרכה, במישרין או בעקיפין, לתנועה בין הכתיבה האנליטית לבין זו הספרותית או לעמידה המורכבת של המחבר/ת בין העולמות.
הצירוף "שאר רוח" מופיע בתנ"ך פעם אחת, בספר מלאכי (ב 15), ורד"ק מפרשו: "יתרון הרוח". פרשנים מאוחרים יותר הגדירו את הצירוף כ"אצילוּת המחשבה", ובימינו יש המקשרים אותו ל"נשמה יתרה". שמה הלועזי של התערוכה שואב ממקור אחר – מן האידיאל הקלאסי (ובהמשך הרנסנסי) של איש האשכולות בכלל ו"המשורר המלומד" בפרט. אידיאל זה מעלה על נס את היוצר הבקיא במלאכת השיר, השולט ברזי הטבע והאדם ומטמיעם ביצירתו הספרותית – וכך מפגיש עולמות נפרדים לכאורה.

יוזֶמת ומתאמת התערוכה | קרן שגיא, מרכז מנדל סכוליון

קראו פחות
פוטנציאל -> פעולה

פוטנציאל -> פעולה

סנימטק ירושלים

קרא עוד

אוצרות: מיכל מור, אלונה שני-נרקיס
תאריך פתיחה: 25 פברואר, 2018

מה קורה כשחוקרי מוח נפגשים עם אדריכלים כדי לממש את חזונם לייצר את החלל האולטימטיבי שבו פעילות מחקר שוקקת, המאגדת מדענים מתחומים שונים? הגשמת חלום זה התאפשרה כאשר חוקרים, אדריכלים ותורמים איחדו כוחות בחסות האוניברסיטה כדי להקים בניין יחיד מסוגו בארץ.

בניין סוזן וצ'רלס גודמן למדעי המוח שיפתח בקרוב בקמפוס אדמונד י' ספרא עוצב על ידי הארכיטקט הנודע נורמן פוסטר והמשרד הירושלמי בר, שיפמן-נתן אדריכלים ומשלב בתוכו השפעות צורניות אשר מדמות את המוח האנושי ושואבות ממנו השראה. הסינרגיה בין האדריכל והמדען התקיימה ברבדים שונים. מחד, האדריכלים קיבלו השראה ממושגים ומבנים מתחום המוח ויישמו אותה בעיצוב פנים הבניין והמעטפת שלו. מאידך, היה עליהם לתכנן בניין שישרת את הצרכים הייחודיים של חוקרי המוח, את הקמפוס בעל המסורת הארכיטקטונית, ואת העיר, על מאפייניה המרובים.

נדבך מרכזי בחזונו של המרכז למדעי המוח היה להקים בניין שיעודד את הקשרים הרב-תחומיים בין חוקרים על בסיס יומיומי. במפגש בין האדריכל לחוקר נטמנה האפשרות לתרגם את החזון למימוש פיזי. תרשימים, תצלומי מיקרוסקופ, סריקות דימות ונוסחאות מתמטיות, שנאספו במאה השנים האחרונות, הפכו לכלים ויזואליים בידיהם של האדריכלים ותורגמו לרכיבים קונקרטיים במבנה המודרני.

תודתנו נתונה לאילן מזרחי, גלית שיפמן-נתן וחוקרי מרכז אדמונד ולילי ספרא על עזרתם באיסוף החומרים.

 

קראו פחות