אוסף האמנות של האוניברסיטה העברית כולל למעלה מ-2,000 יצירות ופריטי אמנות ממגוון סוגים: ציורי שמן, רישומי מים וצבע, תבליטי קרמיקה, פסלים וחפצי חן. מרבית היצירות מוצבות במרחבים הציבוריים הפתוחים והסגורים בקמפוסים, וחלקן מוצגות בחדרי ההנהלה או שמורות במחסני האמנות.
האוסף מורכב בעיקרו מיצירות אמנות ישראלית ובין-לאומית מהמאה העשרים והעשרים ואחת. נוסף על אלה קיימים אוספים סגורים כדוגמת אוסף אמנות יהודית ע"ש יוביילר, המוצג בספרייה המרכזית בהר הצופים.

האוסף הוא פרי תרומתם הנדיבה של אמנים ואספנים, ועיזבונותיהם של מוקירי האוניברסיטה העברית. 

היסטוריה

כבר בשנותיה הראשונות של האוניברסיטה, עוד בטרם הקמת המדינה, הגיעו לרשותה יצירות אמנות. עדויות מוקדמות על רכישת יצירות או קבלתן לאוניברסיטה קיימות עוד מ-1929. עדויות כאלה מציינות, למשל, קבלה של אוסף תצלומים מה-British Museum והמוזיאון הברלינאי, המציגים אמנות אסלאמית.

התכבתבויות שנערכו כבר בשנת 1934 בין המזכירות הראשית של האוניברסיטה לבין בית הנכאות הלאומי בצלאל עוסקות בקבלת תמונות שמן באוניברסיטה. בשנת 1935 כבר הוצגו אוספים במסגרת פעילות האוניברסיטה. בשנת 1938 נפתחו באוניברסיטה שלוש תערוכות אמנות במועדון הסטודנטים. כך למשל, ב-30-31 במאי נפתחה תערוכת רפרודוקציות של מונה, מאנה ודגה, ופחות מחודש לאחר מכן נפתחה תערוכה המציגה יצירות של סזאן וגוגן. ד"ר דוד ורנר סנטר, המנהל האדמיניסטרטיבי של האוניברסיטה העברית דאז, כתב עליהן לד"ר אריך בראואר, המתואר כמי שסידר את התערוכה: "תקותי היא, שתערוכות כאלה תהיינה לדבר קבוע באוניברסיטה, ושנשיג את מטרתנו הכפולה, דהיינו: לתת לאנשי האוניברסיטה ע"י ראיה חנוך בהסתכלות בדברי אמנות; יחד עם זה להביא את צבור הסטודנטים להשתתפות אקטיבית בפעולות האוניברסיטה." (22.6.38, מארכיון האוניברסיטה העברית)

מאז ימיהם של סנטר ובראואר העשייה האמנותית באוניברסיטה אכן הלכה והתפתחה. אוסף האמנות גדל והתווספו לו פריטים ייחודיים לאורך השנים. כך למשל, בשנים 1957-58 הוצב בקמפוס אדמונד י' ספרא פסלו של הנרי מור, אשה עטויה יושבת. בשנת 1961 הוצב בקמפוס הר הצופים פסלו המופשט של דוד פלומבו. ב-1976 התקבל קיר רפלקטיבי מספר 5 של יגאל תומרקין.

בשנים האחרונות זכינו להציב את פסלה של סיגלית לנדאו, ניצבת על אבטיח (2005-2009), שנתרם לזכר אמה. משפחתו של הפסל אברהם אופק השאילה לאוניברסיטה את הפסל "ללא כותרת" (1987) להשאלה ארוכת טווח. מוזיאון ישראל גם הוא משאיל לאוניברסיטה יצירות מאוספיו, המוצגות ברחבי הקמפוסים.

על אודות יצירות אלה ואחרות תוכלו לקרוא תחת אמנות בקמפוסים.

תערוכות המציגות אמנות ברחבי האוניברסיטה הוקמו גם הן לאורך השנים. הגלריה הקטנה ע"ש שטרן נחנכה בשנת 2000 ומאז מהווה בית לתערוכות אמנות מתחלפות. בפינות וחללים נוספים הולכות ומוקמות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות המציגות את השילוב שבין אקדמיה ואמנות.

עם חלוף השנים והתפתחות אוסף האמנות, גבר הצורך בהקמת גוף אוצרות שיאגד תחתיו את כל העיסוק באמנות באוניברסיטה. הרעיון למנות אוצר הועלה לראשונה בשנת 1973 ע"י פרופ' בצלאל נרקיס, ובאותה שנה הוקמה ועדה לחפצי אמנות בראשות ברנרד צ'ריק.

במאי 1974 מינתה הועדה את ד"ר נפתלי דויטש לאוצר הראשון של האוניברסיטה העברית. את מקומו של דויטש מילאה רות אפטר לתקופה של שנה, בין 76' ל-77'. בשנת 1982 נכנסה לתפקיד אהובה פסוב-ויטמן, שמילאה את התפקיד במשך כ-30 שנה. מאז שנת 2011 מכהנת כאוצרת האוניברסיטה מיכל מור.

בשנת 2015 הושק אתר האמנות של האוניברסיטה ע"י מנהל תוכן האתר דניאל דה-שליט.

הליך קבלת תרומות והשאלות לאוסף האוניברסיטה

התורם או המשאיל המציע יצירה לרשות האוניברסיטה מתבקש לפנות לאוצרת האוניברסיטה בצירוף תיאור ותצלום היצירה המוצעת וקורות חיים של האמן, כולל רשימת תצוגות. הבקשות נבחנו על פי הליך מסודר הקבוע בתקנון ומאושרות או נדחות לפי שיקולי האוניברסיטה. הליך הקבלה מפורט להלן:

בקשה לתרומה מתקבלת בהנהלת האוניברסיטה וזו בודקת את ההקשר של התרומה. הועדה לחפצי אמנות דנה בשיקולים האמנותיים ומעבירה את המלצתה להנהלת האוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה דנה בנושא על כל ההיבטים ומקבלת את החלטתה. והיה אם התרומה מתקבלת, ההחלטה היכן להציבה מועברת לוועדת פרוגרמה. הוועדה מורכבת מסגל אקדמי מכלל הקמפוסים וצוות מנהלי בכיר, ומקבלת את החלטתה תוך התייעצות עם האמן.