• תאוריה ואבולוציה
  • תאוריה ואבולוציה
  • תאוריה ואבולוציה

אדמונד י׳ ספרא בגבעת רם
בניין סוזן וצ'רלס גודמן למדעי המוח

צדוק בן דוד

תאריך פתיחה: 4 יוני, 2018

בכל פעם מציב האמן צדוק בן דוד את עבודתו "תאוריה ואבולוציה" באופן אחר. המיצב אשר בנוי מ-250 לוחות אלומיניום צבוע שנחתכו ביד, מוצבים בדרך כלל על מצע של חול. האובייקטים מפוזרים באופן אקראי ולא כרונולוגי ובהם ניתן לזהות את האבולוציה האנושית הצועדת בשדה של המצאות ומכשירים.

הייצוג המתקבל הופך לזירה, ובמקרה שלנו, לתפאורה בה מערך נוסטלגי של חזותיות אשר איננה תלויה בכרונולוגיה קבועה מראש, המחברת בין אבולוציית האדם להתפתחות התגליות וההמצאות.

הדפס רשת בגודל של 9 מטר על 4.6 מטר, הינו תצלום של עבודתו שמוקמה על חלונות הבניין של מדעי המוח. זו הפעם הראשונה שהאמן מציב עבודה בסדר גודל כזה, כתצלום גדול ממדים. יצוג זה מאפשר לצופה לנוע בתוך מרחב פנטסטי, תפאורה בה הגבול בין מציאות לדמיון מטשטש.

עם בואן של קרני השמש על הדפס הרשת הענקי התפאורה קופצת ומנכיחה עצמה אל מול העוברים בסח. בהעדרן של קרני השמש היצירה הופכת להיות שקופה למחצה וכל מה שנוכח בבניין נטמע בתוכה: העצים, המבנים הקיימים מחוץ לבניין, והחוקרים, הסטודנטים והעוברים באזור.

היצירה מלווה את אנשי מרכז המוח אשר שוקדים על מחקר אודות הייחודיות של המוח האנושי, ויצירה זו משתלבת בתחום עיסוק זה, ומעשירה את הכנס "What Makes Us Human" המתקיים בבניין בתאריכים 4-6 ביוני 2018.

אולי גם יעניין אותך

מעברים

מעברים | פרקים בתולדות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

הר הצופים
הפקולטה למשפטים

קרא עוד

אוצרות: ד"ר רותם גלעדי, מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מרץ, 2016

 

 

כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, נבנתה תערוכה זו: דמות אחר דמות, אוהל אחר אוהל, מגיחים ובונים את המרחב, ממלאים אותו. במציאות היום-יומית האוהלים פורקו אך אינם עוד אירוע חולף. 'אוהל מועד', מקום משכן ה' בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר, הוסב ל'מועד אוהל'. מועד אוהל מסמל זמן של קריאת תיגר על המוסכמות החברתיות בארץ וניצנים של בגרות בדור צעיר המבקש לעצב את עתידו, נוקט עמדה ומקים אוהל.
עיר האוהלים, המיצב הגדול שהתהווה במדינה מקבל את ביטויו באמצעות זוג יוצרים, עידו ברונו ויעל רובין. המחאה הווירטואלית לבשה מציאות, תקעה יתד בשדרה, הגיעה לרחובות הערים ופשטה במדינה כולה. כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים, כך יצר עידו במיצב המעברה שלו את ההקשר ההיסטורי אל ימינו. אוהלי המעברה שלו נכנסו לכל בית, וההצבה המאורגנת שלהם מזכירה את יישובי העולים בעיר הלבנה של ראשית הציונות. עידו מפזר את האוהלים ומפנה מקום לפעילי המחאה בעבודתה של יעל. יעל יוצרת קולות אחרים, צבעוניים ססגוניים, מחברת ערים, אנשים ומקומות לקבוצה אחת.
שלא מדעת, המחאה כמוה כיצירתו האמנותית של מיכה אולמן הניצבת בשדרות רוטשילד: יסוד. הפסל מסוף שנות השמונים מציג תכנית מתאר של בית של ארבעה חדרים יצוק בבטון ושקוע באדמה. מִתאר לבנייה חדשה? חשיפה ארכאולוגית של עולם שהיה? כוחה של העבודה, כמו גם המחאה, ניזון מן המתח הזה בין כיסוי לגילוי ובין ישן לחדש.

עריכת לשון: אסתר טל
הפקה גרפית: קצת אחרת
התערוכה התאפשרה בזכות סיועה של הנהלת האוניברסיטה

חוברת התערוכה

קראו פחות
טקס הפתיחה

90 שנה לטקס הפתיחה | שלטי המועצה לשימור אתרים

הר הצופים
ברחבי הקמפוס (ראו מפה בתמונות)

קרא עוד

אוצרות: מיכל מור, ד"ר אסף זלצר

תאריך פתיחה: אפריל, 2015

 

כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, נבנתה תערוכה זו: דמות אחר דמות, אוהל אחר אוהל, מגיחים ובונים את המרחב, ממלאים אותו. במציאות היום-יומית האוהלים פורקו אך אינם עוד אירוע חולף. 'אוהל מועד', מקום משכן ה' בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר, הוסב ל'מועד אוהל'. מועד אוהל מסמל זמן של קריאת תיגר על המוסכמות החברתיות בארץ וניצנים של בגרות בדור צעיר המבקש לעצב את עתידו, נוקט עמדה ומקים אוהל.
עיר האוהלים, המיצב הגדול שהתהווה במדינה מקבל את ביטויו באמצעות זוג יוצרים, עידו ברונו ויעל רובין. המחאה הווירטואלית לבשה מציאות, תקעה יתד בשדרה, הגיעה לרחובות הערים ופשטה במדינה כולה. כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים, כך יצר עידו במיצב המעברה שלו את ההקשר ההיסטורי אל ימינו. אוהלי המעברה שלו נכנסו לכל בית, וההצבה המאורגנת שלהם מזכירה את יישובי העולים בעיר הלבנה של ראשית הציונות. עידו מפזר את האוהלים ומפנה מקום לפעילי המחאה בעבודתה של יעל. יעל יוצרת קולות אחרים, צבעוניים ססגוניים, מחברת ערים, אנשים ומקומות לקבוצה אחת.
שלא מדעת, המחאה כמוה כיצירתו האמנותית של מיכה אולמן הניצבת בשדרות רוטשילד: יסוד. הפסל מסוף שנות השמונים מציג תכנית מתאר של בית של ארבעה חדרים יצוק בבטון ושקוע באדמה. מִתאר לבנייה חדשה? חשיפה ארכאולוגית של עולם שהיה? כוחה של העבודה, כמו גם המחאה, ניזון מן המתח הזה בין כיסוי לגילוי ובין ישן לחדש.

עריכת לשון: אסתר טל
הפקה גרפית: קצת אחרת
התערוכה התאפשרה בזכות סיועה של הנהלת האוניברסיטה

חוברת התערוכה

קראו פחות
img_7408_3.

שיעור ברפואה | ציוני דרך בתולדות הרפואה

עין כרם
ספריית רפואה

קרא עוד

ציוני דרך בתולדות הרפואה

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מאי, 2015

ביקור בתערוכה מציע חוויה בעולם הרפואה דרך בדיקה, אבחון, פרוגנוזה וחינוך הנהוגים מאז ועד היום. חוויה זו ניתן יהיה לחוש באמצעות מגוון פריטים שנתרמו למוזיאון מעיזבונות של רופאים ומתרומות ידועות ואנונימיות.
הבסיס המדעי להבנת מצבו הבריאותי של האדם התבסס על תיאורית ארבעת הליחות המיוחסת להיפוקרטס היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס. הניתוח המודרני התפתח הודות להבנה טובה יותר של גוף האדם, שהחלה ביצירת המופת Fabrica שנכתבה על ידי וסליוס, פרופסור באוניברסיטת פדובה במאה ה-16. מחקר הפיסיולוגיה, המצאת המיקרוסקופ והתפתחות תיאוריית החיידקים הובילו למציאת תרופות למחלות מדבקות רבות. רופאים צבאיים מהמאה ה-18 שיפרו את הטיפול בטראומה, בהגשת עזרה ראשונה ובניתוחים. הרפואה המודרנית התקדמה עם המצאתם של טיפולים ביולוגיים חדשים, ההתפתחויות בכימיה, בגנטיקה ובמעבדנות רפואית. המאה ה-19 התאפיינה בהתמקצעות שבאה לידי ביטוי באחיות מיומנות יותר ובמאה ה-20 ברופאים מומחים.
התקדמות במדעי הרפואה מבוססת על הישגים מהדורות הקודמים. הבנת העבר ברפואה, הינה בסיס להבנת העקרונות החשובים ברפואה לדורות של רופאים בעתיד.

החיים קצרים, האמנות ארוכה, ההזדמנות בת-חלוף, הניסיון בוגדני, השיפוט קשה.
[מתוך הקורפוס ההיפוקרטי פתגמים 1]

ייעוץ אקדמי: פרופ' שמואל קוטק, פרופ' יואל דונחין, פרופ' קנת קולינס, ד"ר הלנה פבילינן

עיצוב תאורה: יהודה לוי
הפקה גרפית: קצת אחרת בע"מ

על התערוכה, מתוך ה-Jerusalem Post

קראו פחות