check
שיעור ברפואה | ציוני דרך בתולדות הרפואה | אוצרות האוניברסיטה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה
  • שיעור ברפואה

עין כרם
ספריית רפואה

ציוני דרך בתולדות הרפואה

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מאי, 2015

ביקור בתערוכה מציע חוויה בעולם הרפואה דרך בדיקה, אבחון, פרוגנוזה וחינוך הנהוגים מאז ועד היום. חוויה זו ניתן יהיה לחוש באמצעות מגוון פריטים שנתרמו למוזיאון מעיזבונות של רופאים ומתרומות ידועות ואנונימיות.
הבסיס המדעי להבנת מצבו הבריאותי של האדם התבסס על תיאורית ארבעת הליחות המיוחסת להיפוקרטס היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס. הניתוח המודרני התפתח הודות להבנה טובה יותר של גוף האדם, שהחלה ביצירת המופת Fabrica שנכתבה על ידי וסליוס, פרופסור באוניברסיטת פדובה במאה ה-16. מחקר הפיסיולוגיה, המצאת המיקרוסקופ והתפתחות תיאוריית החיידקים הובילו למציאת תרופות למחלות מדבקות רבות. רופאים צבאיים מהמאה ה-18 שיפרו את הטיפול בטראומה, בהגשת עזרה ראשונה ובניתוחים. הרפואה המודרנית התקדמה עם המצאתם של טיפולים ביולוגיים חדשים, ההתפתחויות בכימיה, בגנטיקה ובמעבדנות רפואית. המאה ה-19 התאפיינה בהתמקצעות שבאה לידי ביטוי באחיות מיומנות יותר ובמאה ה-20 ברופאים מומחים.
התקדמות במדעי הרפואה מבוססת על הישגים מהדורות הקודמים. הבנת העבר ברפואה, הינה בסיס להבנת העקרונות החשובים ברפואה לדורות של רופאים בעתיד.

החיים קצרים, האמנות ארוכה, ההזדמנות בת-חלוף, הניסיון בוגדני, השיפוט קשה.
[מתוך הקורפוס ההיפוקרטי פתגמים 1]

ייעוץ אקדמי: פרופ' שמואל קוטק, פרופ' יואל דונחין, פרופ' קנת קולינס, ד"ר הלנה פבילינן

עיצוב תאורה: יהודה לוי
הפקה גרפית: קצת אחרת בע"מ

על התערוכה, מתוך ה-Jerusalem Post

אולי גם יעניין אותך

אוסף יובילר

אוסף יובילר

הר הצופים
הספרייה המרכזית

קרא עוד

אוצרות: אהובה פסוב-ויטמן  |  עיצוב: תלמה לוין, דדוליין
תאריך פתיחה: 2006

האוסף של לובה ומרק יובילר הוא פרי מלאכת איסוף שנמשכה על פני עשורים רבים ועל פני ארצות רבות. האוסף נוצר על ידי אנשים שאהבו אמנות יהודית על כל היבטיה: אמנות ששמשה בבית הכנסת ובבית, בשבתות ובחגים. בראש מעיינם של היובילרים היה להעשיר את האוסף במגוון רחב ככל האפשר של סגנונות ומארצות מוצא שונות. בעת תרומתם את האוסף לאוניברסיטה העברית, הזוג יובילר בקשו להעמידו בכניסה לספריה המרכזית, כתצוגת קבע. הם בקשו בתרומה זו שכל הבאים בשערי הספרייה יחוו את העושר הוויזואלי של המסורת היהודית ויעמיקו את קרבתם למסורת זו.

קראו פחות
בינה גבירץ שטקליס

בינה גבירץ שטקליס | מאיירת ספרות הילדים הציונית בארץ ישראל

הר הצופים
במסדרון מחוץ לבית הספר לחינוך

קרא עוד

בינה גבירץ שטקליס

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: רוני וידידיה בלונדר

תאריך פתיחה: 2014

פינה זו מוקדשת לאיוריה פורצי הדרך של בינה גבירץ שטקליס, שנולדה ב-1913 בגורליציה פולין וגדלה בדיסלדורף גרמניה, שם למדה רישום פחם בסגנון קלאסי. בשנת 1935 עלתה ארצה עם הוריה ואחותה והתגוררה בירושלים. בתחילת דרכה איירה אגדות עם וספרות מתורגמת בסגנון מאופק ואירופאי. לאחר נישואיה בשנת 1939 לפרופ' משה שטקליס, חוקר וראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, התפתח סגנונה לתכנים מקומיים ויצירתה נקשרה להווי ולתרבות הארץ ישראלית.
התפתחויות טכנולוגיות בתחום הדפוס והמחשב הובילו למפנה סגנוני ביצירתה. מפשטות לתחכום, מקונצנזוס חברתי לביקורת ושבירת מוסכמות, מצניעות חזותית לעושר ויזואלי ולמגוון טכניקות.
למעלה מ-300 ספרים איירה האמנית בין המפורסמים שבהם סדרת הלימוד "אלפוני", "על הארנבת" מאת חיים נחמן ביאליק, "אצו רצו גמדים" מאת מרים ילן שטקליס, "סיפורים לרמה" מאת ימימה טשרנוביץ, "כה עשו חכמנו" מאת יוכבד סגל ו"שלום לך אורחת" מאת רבקה אליצור. כמו כן הייתה מאיירת קבועה לחגי ישראל בסדרות של "לוחות השנה לילד" וב"צופה לילדים". איוריה היו לה לילדים.
הפינה מציגה מקבץ מאיוריה בנושאי ציונות והתיישבות, שואה ועליה, מלחמות ישראל  וגיבורי התנ"ך, המתארים מציאות לצד עולם פנטסטי. אלה מהלכים כקסם על הצופה הילד והמבוגר ומהווים חלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של ילדות ישראלית.
בשנת 2008 הלכה לעולמה בגיל תשעים וחמש בירושלים.

יעוץ אקדמי: עופרה צוקר בהרב

קראו פחות
טקס הפתיחה

90 שנה לטקס הפתיחה | שלטי המועצה לשימור אתרים

הר הצופים
ברחבי הקמפוס (ראו מפה בתמונות)

קרא עוד

אוצרות: מיכל מור, ד"ר אסף זלצר

תאריך פתיחה: אפריל, 2015

 

כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, נבנתה תערוכה זו: דמות אחר דמות, אוהל אחר אוהל, מגיחים ובונים את המרחב, ממלאים אותו. במציאות היום-יומית האוהלים פורקו אך אינם עוד אירוע חולף. 'אוהל מועד', מקום משכן ה' בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר, הוסב ל'מועד אוהל'. מועד אוהל מסמל זמן של קריאת תיגר על המוסכמות החברתיות בארץ וניצנים של בגרות בדור צעיר המבקש לעצב את עתידו, נוקט עמדה ומקים אוהל.
עיר האוהלים, המיצב הגדול שהתהווה במדינה מקבל את ביטויו באמצעות זוג יוצרים, עידו ברונו ויעל רובין. המחאה הווירטואלית לבשה מציאות, תקעה יתד בשדרה, הגיעה לרחובות הערים ופשטה במדינה כולה. כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים, כך יצר עידו במיצב המעברה שלו את ההקשר ההיסטורי אל ימינו. אוהלי המעברה שלו נכנסו לכל בית, וההצבה המאורגנת שלהם מזכירה את יישובי העולים בעיר הלבנה של ראשית הציונות. עידו מפזר את האוהלים ומפנה מקום לפעילי המחאה בעבודתה של יעל. יעל יוצרת קולות אחרים, צבעוניים ססגוניים, מחברת ערים, אנשים ומקומות לקבוצה אחת.
שלא מדעת, המחאה כמוה כיצירתו האמנותית של מיכה אולמן הניצבת בשדרות רוטשילד: יסוד. הפסל מסוף שנות השמונים מציג תכנית מתאר של בית של ארבעה חדרים יצוק בבטון ושקוע באדמה. מִתאר לבנייה חדשה? חשיפה ארכאולוגית של עולם שהיה? כוחה של העבודה, כמו גם המחאה, ניזון מן המתח הזה בין כיסוי לגילוי ובין ישן לחדש.

עריכת לשון: אסתר טל
הפקה גרפית: קצת אחרת
התערוכה התאפשרה בזכות סיועה של הנהלת האוניברסיטה

חוברת התערוכה

קראו פחות