• טקסט כפיסול
  • טקסט כפיסול
  • טקסט כפיסול
  • טקסט כפיסול
  • טקסט כפיסול

הר הצופים
בניין רבין

משה צברי

תאריך פתיחה: מאי, 2016

פרשנות אישית למקורות היהודיים משה צברי

אמן היודאיקה משה צברי, מביע באופן חדשני את מהות היצירה החזותית של היהדות המודרנית. יצירתו מושפעת מהמורשת המשפחתית והתרבותית, עבודת הסיתות של אביו, הכתיבה הקליגרפית של סבו סופר סת"ם ומטכניקות הפיליגרן והגרנולציה. חדשנותו נובעת מריבוי סגנונות ותרבויות אותם משלב יחדיו.  

"טקסט כפיסול" סדרה של חמישה פסלי שיש המייצגים את חמשת חומשי התורה, בה עולם המקרא, הארכאולוגיה של ארץ ישראל, המקורות היהודיים והשפה העברית מפורשים בצורה נקיה על גבול ההפשטה, נעדרת סימטריה כיאה לסגנון הבין-לאומי. עם זאת אומר צברי "יש להכיר בחשיבות העבר ההיסטורי והתרבותי כבסיס ליצירה וכמקור השראה להמשך היצירה היהודית. המבט לאחור הוא שלב בלתי נפרד מתהליך היצירה. אני שואף לחבר בין האמנות העכשווית לבין העבר, כדי ליצור רצף והמשכיות לאמנות שנוצרה בדורות הקודמים."
אנו מוקירים את האמן על תרומת פסליו לאוניברסיטה העברית.

להמשך הקריאה אודות היצירות: ספר בראשיתספר שמותספר ויקראספר במדברספר דברים.

------------
1935 יליד ירושלים
1958-1955 למד בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1961- 1988 עבד כאמן אורח ואח"כ כמנהל הסדנה ל"אמנות יהודית של טובי פאשר" שהוקמה במוזיאון היהודי בניו יורק
1988 חזר ארצה והשתקע בבית ילדותו בירושלים.
2004-2003 יצר את סדרת "טקסט כפיסול" קרארה איטליה

אולי גם יעניין אותך

מעברים

מעברים | פרקים בתולדות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

הר הצופים
הפקולטה למשפטים

קרא עוד

אוצרות: ד"ר רותם גלעדי, מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מרץ, 2016

 

 

כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, נבנתה תערוכה זו: דמות אחר דמות, אוהל אחר אוהל, מגיחים ובונים את המרחב, ממלאים אותו. במציאות היום-יומית האוהלים פורקו אך אינם עוד אירוע חולף. 'אוהל מועד', מקום משכן ה' בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר, הוסב ל'מועד אוהל'. מועד אוהל מסמל זמן של קריאת תיגר על המוסכמות החברתיות בארץ וניצנים של בגרות בדור צעיר המבקש לעצב את עתידו, נוקט עמדה ומקים אוהל.
עיר האוהלים, המיצב הגדול שהתהווה במדינה מקבל את ביטויו באמצעות זוג יוצרים, עידו ברונו ויעל רובין. המחאה הווירטואלית לבשה מציאות, תקעה יתד בשדרה, הגיעה לרחובות הערים ופשטה במדינה כולה. כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים, כך יצר עידו במיצב המעברה שלו את ההקשר ההיסטורי אל ימינו. אוהלי המעברה שלו נכנסו לכל בית, וההצבה המאורגנת שלהם מזכירה את יישובי העולים בעיר הלבנה של ראשית הציונות. עידו מפזר את האוהלים ומפנה מקום לפעילי המחאה בעבודתה של יעל. יעל יוצרת קולות אחרים, צבעוניים ססגוניים, מחברת ערים, אנשים ומקומות לקבוצה אחת.
שלא מדעת, המחאה כמוה כיצירתו האמנותית של מיכה אולמן הניצבת בשדרות רוטשילד: יסוד. הפסל מסוף שנות השמונים מציג תכנית מתאר של בית של ארבעה חדרים יצוק בבטון ושקוע באדמה. מִתאר לבנייה חדשה? חשיפה ארכאולוגית של עולם שהיה? כוחה של העבודה, כמו גם המחאה, ניזון מן המתח הזה בין כיסוי לגילוי ובין ישן לחדש.

עריכת לשון: אסתר טל
הפקה גרפית: קצת אחרת
התערוכה התאפשרה בזכות סיועה של הנהלת האוניברסיטה

חוברת התערוכה

קראו פחות
טקס הפתיחה

90 שנה לטקס הפתיחה | שלטי המועצה לשימור אתרים

הר הצופים
ברחבי הקמפוס (ראו מפה בתמונות)

קרא עוד

אוצרות: מיכל מור, ד"ר אסף זלצר

תאריך פתיחה: אפריל, 2015

 

כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, נבנתה תערוכה זו: דמות אחר דמות, אוהל אחר אוהל, מגיחים ובונים את המרחב, ממלאים אותו. במציאות היום-יומית האוהלים פורקו אך אינם עוד אירוע חולף. 'אוהל מועד', מקום משכן ה' בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר, הוסב ל'מועד אוהל'. מועד אוהל מסמל זמן של קריאת תיגר על המוסכמות החברתיות בארץ וניצנים של בגרות בדור צעיר המבקש לעצב את עתידו, נוקט עמדה ומקים אוהל.
עיר האוהלים, המיצב הגדול שהתהווה במדינה מקבל את ביטויו באמצעות זוג יוצרים, עידו ברונו ויעל רובין. המחאה הווירטואלית לבשה מציאות, תקעה יתד בשדרה, הגיעה לרחובות הערים ופשטה במדינה כולה. כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים, כך יצר עידו במיצב המעברה שלו את ההקשר ההיסטורי אל ימינו. אוהלי המעברה שלו נכנסו לכל בית, וההצבה המאורגנת שלהם מזכירה את יישובי העולים בעיר הלבנה של ראשית הציונות. עידו מפזר את האוהלים ומפנה מקום לפעילי המחאה בעבודתה של יעל. יעל יוצרת קולות אחרים, צבעוניים ססגוניים, מחברת ערים, אנשים ומקומות לקבוצה אחת.
שלא מדעת, המחאה כמוה כיצירתו האמנותית של מיכה אולמן הניצבת בשדרות רוטשילד: יסוד. הפסל מסוף שנות השמונים מציג תכנית מתאר של בית של ארבעה חדרים יצוק בבטון ושקוע באדמה. מִתאר לבנייה חדשה? חשיפה ארכאולוגית של עולם שהיה? כוחה של העבודה, כמו גם המחאה, ניזון מן המתח הזה בין כיסוי לגילוי ובין ישן לחדש.

עריכת לשון: אסתר טל
הפקה גרפית: קצת אחרת
התערוכה התאפשרה בזכות סיועה של הנהלת האוניברסיטה

חוברת התערוכה

קראו פחות
img_7408_3.

שיעור ברפואה | ציוני דרך בתולדות הרפואה

עין כרם
ספריית רפואה

קרא עוד

ציוני דרך בתולדות הרפואה

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מאי, 2015

ביקור בתערוכה מציע חוויה בעולם הרפואה דרך בדיקה, אבחון, פרוגנוזה וחינוך הנהוגים מאז ועד היום. חוויה זו ניתן יהיה לחוש באמצעות מגוון פריטים שנתרמו למוזיאון מעיזבונות של רופאים ומתרומות ידועות ואנונימיות.
הבסיס המדעי להבנת מצבו הבריאותי של האדם התבסס על תיאורית ארבעת הליחות המיוחסת להיפוקרטס היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס. הניתוח המודרני התפתח הודות להבנה טובה יותר של גוף האדם, שהחלה ביצירת המופת Fabrica שנכתבה על ידי וסליוס, פרופסור באוניברסיטת פדובה במאה ה-16. מחקר הפיסיולוגיה, המצאת המיקרוסקופ והתפתחות תיאוריית החיידקים הובילו למציאת תרופות למחלות מדבקות רבות. רופאים צבאיים מהמאה ה-18 שיפרו את הטיפול בטראומה, בהגשת עזרה ראשונה ובניתוחים. הרפואה המודרנית התקדמה עם המצאתם של טיפולים ביולוגיים חדשים, ההתפתחויות בכימיה, בגנטיקה ובמעבדנות רפואית. המאה ה-19 התאפיינה בהתמקצעות שבאה לידי ביטוי באחיות מיומנות יותר ובמאה ה-20 ברופאים מומחים.
התקדמות במדעי הרפואה מבוססת על הישגים מהדורות הקודמים. הבנת העבר ברפואה, הינה בסיס להבנת העקרונות החשובים ברפואה לדורות של רופאים בעתיד.

החיים קצרים, האמנות ארוכה, ההזדמנות בת-חלוף, הניסיון בוגדני, השיפוט קשה.
[מתוך הקורפוס ההיפוקרטי פתגמים 1]

ייעוץ אקדמי: פרופ' שמואל קוטק, פרופ' יואל דונחין, פרופ' קנת קולינס, ד"ר הלנה פבילינן

עיצוב תאורה: יהודה לוי
הפקה גרפית: קצת אחרת בע"מ

על התערוכה, מתוך ה-Jerusalem Post

קראו פחות