חנאן אבו חוסיין
אוצרת: מיכל מור
תאריך פתיחה: 2021
ארבעה מצבים הבנויים מבלטה, חֶבֶל, בובה וסיכת בטחון עשויים כמעשה חושב. האמנית מציעה לצופה להישיר מבט אל הביוגרפיה שלה - אל עולמה של אישה ערביה בחברה מסורתית. המילים הצרובות בזכרון מתקבעות בבטון. סיכות בטחון נשזרות זו בזו במלאכה עמלנית משותפת של האמנית ואמה, נשפכות כנהר זורם לרצפה. אחוות בובות תפורות שפתיים מקובצות זו לצד זו, וחבל המשוך בצבע זהב הופך לחבל טבור המאחד בין כל העבודות.
שפת אם - המפגש בין המילה למצע עליה היא מוטבעת, משוקעת במים, ספק מוטבעת - ספק מתנקה. המילה מופיעה כביטוי ויזואלי קריא ליודעיה. האסתטיקה שובה את העין התוכן נאלם. אסופה של מילים שנערמו לאורך השנים מתבטאת כפרגמנטים של מציאות, כקריעת קרע במארג החיים, המאפשרת להוסיף לו אריח, דהיינו להמשיך לכתוב אותו.
הבלאטה - המילה ערבית "בלאטה" נרדפת לפְּלָטָה, שמשמעותה מישור שטוח. האריח הבודד קוטע את רציפות המשטח ומה שמחבר ביניהם הן המילים. האורנמנטיקה שעל הבלאטות חושפות את סטירות הלחי שבאו מבית. דפוס חייה של האמנית הודפס בדפוס רשת תחת ידיו של גבר בסדנת ההדפס. קליגרפיה ערבית נקייה על טקסטורה קישוטית אדומה, ביוגרפיה של מילים קשות, במעטה של קישוטיות. עבודה כתהליך של תודעה עצמית.
סיכת בטחון - תפקיד סיכת הביטחון הוא לחבק שתי מטרות וליצור לולאה סגורה כך שהקצה החד לא ידקור. זה גם התפקיד שלוקחת על עצמה האמנית אל מול אמה - להדק את החיים, לאחות את הקרעים ולייצר אביזר קישוטי.
הבובה - חיי האישה כתיאטרון בובות טראגי - בו הפה נסתם, השפה נתפרת ואין מקום למילה או לעינוג. אלם הבובות כמו שתיקה רועמת ניבטת אלינו.
החֶבֶל - ליבת החבל נושאת את כל עומס החבל ומגינה עליו משחיקה - כך גם נשמתה של האמנית הקושרת את רגע הלידה עם רגע האיחוד.
מתוך היפה והאסתטי מוגש בפני הצופה עולם של כאב. דיוקנה של האמנית בנוי מאוסף מילים ודימויים מינימליסטים אניגמטים, והיא עומדת נכוחה אל מול הצופה בעיניים פקוחות.
התערוכה נעשיתה לרגל העלאת המודעות לרצח נשים בחברה הישראלית. בחסות המרכז למדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא, בי"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, דיקנט הסטודנטים והנציבות למניעת הטרדה מינית.
חנאן אבו חוסיין - ילידת אום אל פחם חיה ויוצרת בירושלים.
