האוניברסיטה העברית נוהגת מידי פעם לארח אמנים לפרקי זמן שונים כחלק מחזון הקמפוס ליצירת שיתופי פעולה מחקריים בינתחומיים, להרחבת אופקי המחקר ולפריצות דרך. פרויקט אמן אורח, המקובל באוניברסיטאות רבות בעולם, החל לפעול באוניברסיטה העברית בשנת 2013, בחסות הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע. עד כה השתתפו האמנים המופיעים מטה.
פרויקט אמן אורח הינו חלק מחזון הקמפוס ליצירת שיתופי פעולה מחקריים בינתחומיים, להרחבת אופקי המחקר ולפריצות דרך. פרופ' עידן שגב כותב: "המשותף למדען ולאמן הנו הדחף להבין את העולם שסביבנו, כל אחד בכלים המחשבתיים והמקצועיים שרכש. לעיתים קרובות מקדים האמן את המדען בתובנותיו (מערכת הראיה או פרספקטיבה), ולעיתים המדען מאפשר לאמן להרחיב את שדה פעולתו (הבנת מבנה גוף האדם בציוריו של דה וינצ'י). חיכוך פורה בין ''שתי התרבויות'' הללו עשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית הן במדע והן באמנות.
כיום, בעולם הדיכוטומי שבנינו, האמן והמדען נוטים להסתגר בד' אמותיהם, ורק לעיתים רחוקות מתאפשר חיכוך אמתי, בונה וממושך ביניהם. מטרתו של משכן האמן הנה לבסס מסגרת יציבה ומתמשכת באוניברסיטה העברית, שתפגיש אמנים יוצרים בתחומים שונים (אמנות ויזואלית, מוזיקה, תנועה, כתיבה) עם מדענים מתחומים שונים. סביר להניח וניתן לקוות, שמפגש כזה יעודד את המדען ''לצאת מהקופסא'' וליצור חדש, ואת האמן להכיר חומרים חדשים (ננוטכנולוגים), ממצאי מחקר מעניינים ורעיונות מרחיקי לכת, שיאפשרו לו להרחיב את שדה פעולתו האמנותית."
עד כה התארחו האמנים המופיעים מטה.
במקביל לזה במרכז המוח של האוניברסיטה מתקיים אחת לחצי שנה משכן אמן ראו בקישור זה.
אגי משעול ויואב וינפלד | 2022
במכון ללימודים מתקדמים בקמפוס גבעת רם
על במה אחת עלו שני יוצרים לדיאלוג בנושאי השראה ותהליך היצירה, כשהם חוקרים, בין אם בדמוי בין אם במילים, את הרגע בו מגשש המוח הקדחתני חסר המנוח אחר צורה וייצוג הולם לדחיסות האנרגטית המציפה אותו. תהליך זה לא יכול להיות מתוכנן עד תום ויש בו מקום להפתעה, לשיבוש ולהפרעה. היצירה הופכת לבסוף לשילוב בין התכנון המוקדם לבין המציאות החיה, הזורמת והמפתיעה של העשייה האמנותית. אגי משעול, שהייתה משוררת הבית של המכון בשנת הלימודים תשפ"א, הזמינה את האמן יואב וינפלד לדיאלוג מרתק בנושאים משותפים, המוצאים ביטוי בשפות שונות – החזות והמלל, הדימוי והמילה. במרכז השיחה נשאלו שאלות, כגון: מי מכל גלקסיית ה'אניים' שלנו לוקח פיקוד ופועל באותו רגע? מהן המסכות אותן עוטים או מסירים? מי הקול המדבר או המצייר? ובאלו כלים מרסנת הטכניקה את הרגשות?
-
להמשך קריאה
-
הוא: נאחז בדימוי, בגבולות של השבלונות. היא: נאחזת ביומיומי ובקונקרטי – בחפצים שבארונות ובמקרר, בניירות שהצטברו, בפנים הנשקפות מין מראה. הוא: מגע ידו נע בריחוף על מצע העבודה תוך ריסוס הדימוי הנבנה, שנמחק על ידי שפיכת צבע תעשייתי במחווה אקספרסיבית לציור הבסיס. היא: בציפייה שקטה, כדיג המשליך חכה, ממתינה למילים שיצוצו ויהפכו לדבר. הוא: השלם המתפרק המתמסמס. מתוך מקריות של שפיכה נוזלית נפתחת עבורו האפשרות לייצר משהו שאינו ידוע מראש. אזי מקבל הדימוי – ספק מסכה ספק מדבקה – ביטוי חושני תוך שמירה על איפוק והצבת גבול לחוסר שליטה. עד אשר נוצר המגע החשמלי בין המילים, הכתמים והקווים המתגבשים לכדי צורה, מסתחררים ומתערבבים עם סוגי הנייר השונים. והאור מגיח – יצירה שנבראת יש מאין. מעשה האוצרות הוא הניסיון לייצר כוריאוגרפיה של מקום ויוצרים. המקום הוא המכון, בו נטווה הקשר בין המשוררת והצייר. התערוכה בחללי המכון ממשיכה את הכנסת האורחים עבור הדרים בה, בעוד שאורחיה עזבו כבר את המרחב.
פני הס יסעור | 2015-2016
פני הס יסעור, אמנית רב תחומית המציגה בארץ ובעולם. יסעור הציגה בדוקומנטה העשירית בקאסל, במוזיאון הפרידריציאניום ובביאנלה לאמנות אסיה בטאיוואן. בשנת 2009 יצרה מיצב להפקת המחזה "הסערה" של שייקספיר בתיאטרון פרייבורג, ובשנת 2014 התארחה באוניברסיטת סטנפורד. יסעור זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס מייסד הדוקומנטה ארנולד בודה, הפרס למצוינות באמנות של מפעל הפיס, וכן פרס שרת התרבות והספורט. יסעור מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים ובמכללה האקדמית שנקר.
- להמשך קריאה
-
פני הס יסעור, אמנית אורחת במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן כותבת על תהליך עבודתה:
"בעקבות מפגשים עם חוקרים במכון למדעי החיים, אני עורכת סדרה של ניסויים אמנותיים המשקפים את הידע ואת דרכי העבודה המדעית אליהם נחשפתי. אני עוסקת רבות במפות מנטאליות (המרחב כפי שהוא מיוצג במוחם של אנשים), כפרקטיקה דינמית של בניית מיצבים ודימויים. התובנות המדעיות אודות היווצרותן של המפות בתאי העיבוד של הקלט החושי במוח מוסיפות רובד חדש לעבודתי. זו הולכת ומתפתחת כמערכת ריזומטית: צמיחתה מזכירה את התפשטות שורשי המנגרובים (יערות הים): רב כיוונית, דינמית ובלתי צפויה מראש. כך נוצר אסמבלז' חי ומשתנה, המהדהד את יחסי הגומלין בין מדע ואמנות כשתי צורות מבט ומבע החוקרות, מייצגות ומפרשות את מרקם החיים."
ניבי אלרואי | 2015-2016
ניבי אלרואי (1978), אמנית רב תחומית, משלבת בעבודותיה רישום, פיסול, מבנים אדריכליים, וידיאו ואנימציה. אלרואי השתתפה במבחר תכניות רזידנסי. היא הופיעה ברשימת ה״בחירות החמות״ של New York Magazine ושל Smack Mellon, וזכתה בפרס פרידה איסיקוף בניו יורק ובפרס אהובי לאמן המבטיח ביריד צבע טרי. יצירותיה מוצגות בארץ ובעולם.
- להמשך קריאה
-
לרגל כניסתה כאמנית אורחת כתבה האמנית: "אני מספרת סיפורים על שליטה וחוסר שליטה, אני מרותקת מנסיונות לעסות זמן ולהפוך אותו למימד לא לינארי. אני מרותקת ממצבי בינים, תהליכים של התפרקות ובניה מחדש, ומעגלים מחזוריים. המתח בין תכנון למקריות, הקפאה של הכמעט והלפני. אני חושבת ברישומים, אבל האתגר הוא לתרגם אותם, למרחב (פסלים ומיצבים) ולזמן (מיצבי אנימציה וסרטים). העולמות המתפרצים שאני ממציאה, נשענים על תיאוריות כמו למשל המרק הפרימורדיאלי, מתהליכים ביולוגים כמו למשל אפופטוזיס ותפיסות הסטוריות וגיאוגרפיות כמו למשל פנגיאה, יבשת האם. בנסיונות להחזיר זמן לאחור ולהתיך אותו. מכאן עסקתי בשנים האחרונות בde extinction, נסיונות להחזיר לחיים מינים וסביבות שנכחדו מתוך תפיסה מרתקת אך בעייתית. מפעילים אותי עידן האנתרופוקן והאפשרויות להכחדה השישית. החיים אחרי התרבות, שיירי ואיך האורגני תוקף ומשתלט על נסיונות לתרבת את הסביבה ולייצר סביבות ארכיטקטוניות מעשה אדם ומה קורה כשהטבע חודר ומשנה אותן. מאחר והעבודות שלי בודקות גבול, פלישה, הסתננות והתפשטות, הייתי שמחה לייצר כמה שיותר דיפוזיה דו סיטרית בין המעבדות לבין חלל הסטודיו. אשמח למצוא מעבדות שיסכימו שאבצע ואתעד פעולות בשטח המחקר הרטוב.
יש לי פנטזיה לקיים לתקופה קצובה תקשורת בין הנעשה בסטודיו למרחב האוניברסיטה, כשאעמיד מצלמה במעגל סגור בחלל הסטודיו שתקרין תהליך הוצאות המיצב למוניטורים שמוצבים ברחבי האוניברסיטה ויחשפו את התהליך העבודה בסטודיו."
עדי נס | 2014-2015
עדי נס (1966), צלם ישראלי, פועל בז'אנר הצלום המבויים, זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס קרן נתן גוטסדינר לאמנות ישראלית ופרס שרת התרבות והספורט בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2013. תצלומיו נמצאים במיטב האוספים הפרטיים והמוזיאליים בארץ ובעולם. נס הוא אמן פוסט-מודרניסט. יצירותיו עמוסות בציטוטים מתולדות האמנות, במסרים פילוסופיים ובשיח חתרני עם התרבות הישראלית.
- להמשך קריאה
-
בהצעתו לפרויקט אמן אורח התייחס נס לשינויים המשמעותיים שעובר תחום הצילום ולחיפוש שלו אחר שפה ויזואלית חדשה וחיבור לתחומי ידע חדשים. התכנית שהציע מתאפיינת בגישה פתוחה לשיתוף הפעולה: הפרויקט ירקום עור וגידים מתוך עניין אישי של האמן והמדען, ההיכרות ההדדית ומתוך מערכת היחסים שתתפתח בין האמן לקבוצות המחקר. תערוכתו הקרובה תוקדש לפרי שהותו בין כתלי האוניברסיטה העברית.
בוריס אויכרמן | 2013-2014
בוריס אויכרמן (1973), אמן המתמקד בפרויקטים מחקריים ובמיצבים תלויי מקום, המתייחסים לאספקטים האדריכליים, הסביבתיים, התרבותיים וההיסטוריים של המקום. זוכה מלגת המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בסיאול, דרום קוריאה (2012) ותכנית ארטפורט של קרן משפחת אריסון (2013).
- להמשך קריאה
-
במסגרת שהותו כאמן אורח התוודע אויכרמן לפועלם של פרופסור ישראל נלקן ופרופסור דוד אבניר. יחדיו הקימו השלושה מיצב קולי העוסק ב"גלים עומדים": תופעת התאבכות של גלים בעלי תדר זהה. באמצעות הצבה של רמקולים זה מול זה ושידור צלילים בתדר נמוך ואורך-גל ארוך ניתן ליצור מפה תלת-מימדית של התאבכויות משתנות, כך שהמבקרים במיצב שומעים צלילים בעוצמות משתנות בנקודות שונות במרחב המיצב.
