אוצרות: מיכל מור, אלונה שני-נרקיס
תאריך פתיחה: 25 פברואר, 2018

מה קורה כשחוקרי מוח נפגשים עם אדריכלים כדי לממש את חזונם לייצר את החלל האולטימטיבי שבו פעילות מחקר שוקקת, המאגדת מדענים מתחומים שונים? הגשמת חלום זה התאפשרה כאשר חוקרים, אדריכלים ותורמים איחדו כוחות בחסות האוניברסיטה כדי להקים בניין יחיד מסוגו בארץ.

בניין סוזן וצ'רלס גודמן למדעי המוח שיפתח בקרוב בקמפוס אדמונד י' ספרא עוצב על ידי הארכיטקט הנודע נורמן פוסטר והמשרד הירושלמי בר, שיפמן-נתן אדריכלים ומשלב בתוכו השפעות צורניות אשר מדמות את המוח האנושי ושואבות ממנו השראה. הסינרגיה בין האדריכל והמדען התקיימה ברבדים שונים. מחד, האדריכלים קיבלו השראה ממושגים ומבנים מתחום המוח ויישמו אותה בעיצוב פנים הבניין והמעטפת שלו. מאידך, היה עליהם לתכנן בניין שישרת את הצרכים הייחודיים של חוקרי המוח, את הקמפוס בעל המסורת הארכיטקטונית, ואת העיר, על מאפייניה המרובים.

נדבך מרכזי בחזונו של המרכז למדעי המוח היה להקים בניין שיעודד את הקשרים הרב-תחומיים בין חוקרים על בסיס יומיומי. במפגש בין האדריכל לחוקר נטמנה האפשרות לתרגם את החזון למימוש פיזי. תרשימים, תצלומי מיקרוסקופ, סריקות דימות ונוסחאות מתמטיות, שנאספו במאה השנים האחרונות, הפכו לכלים ויזואליים בידיהם של האדריכלים ותורגמו לרכיבים קונקרטיים במבנה המודרני.

תודתנו נתונה לאילן מזרחי, גלית שיפמן-נתן וחוקרי מרכז אדמונד ולילי ספרא על עזרתם באיסוף החומרים.

אוצרות: עופר עמרם, לילך אורנשטיין
תאריך פתיחה: 21 דצמבר, 2016 | תאריך סגירה: 21 דצמבר, 2016

במהלך 2015-2016 חקרו במשותף מדענים ואמנים את שדות המחקר ומצאו דרך ושפה אחרת לתרגם את הניסוח המדעי לאמנותי. מפגש חד פעמי ובלתי אמצעי בין הצדדים מביא את התוצרים שתראו כאן היום. "היציאה שלנו כחוקרים אל מחוץ לגבולות הקמפוס ומחוץ לגבולות של עצמנו כחוקרים, הוכיחה עצמה כמוצלחת ביותר. האמנים השפיעו על הדרך שבה אנו רואים את עולמנו ואת מחקרנו וקשר זה פתח דרך לייצר סביבו אומנות של ממש" לדברי פרופ' דני פורת.

המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה מספק תשתית ומסגרת רחבה ורב-תחומית המפגישה בין חוקרים ממגוון תחומי מקור ומאחדת אותם בחקר התופעות הייחודיות שמתרחשות בתחום הננומטרי, שבו תכונות החומר משתנות והגבולות הבין-תחומיים המסורתיים מיטשטשים. האמנים שמעו על התכונות הפיסיקליות והכימיות השונות של חומרים ננומטריים, למדו מיישומים כמו: חיישנים זעירים, נשאים לתרופות בתוך הגוף, רכיבים אלקטרוניים ואופטיים. בעקבות שיחות, מפגשים וביקורים במעבדות, יצרו האמנים פרשנות אמנותית לתכנים שנחשפו אליהם. פרויקט ננוארט המגיע לסיומו הפורמלי בערב זה הוא תוצר של שיתוף פעולה בין המרכז לננומדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, לבין עיריית ירושלים וקבוצות מתחומי אמנות הבמה והאמנויות הפלסטיות.

השם ננו מיוונית ננוס פירושו בעברית ננס. מקובל לחשוב שאנו חיים היום בתקופת הננו, מאחר ומילה זו הפכה להיות בשימוש יומיומי ומאחוריה מסתתר עולם מדעי שגולש גם לעולם הלא-מדעי. עולם הננו מקורו ביחידת האורך ננומטר ששווה לאורך המתקבל אם מחלקים את המטר ל-1,000,000,000 חלקים שווים. מובן שגודל כזה אינו נראה לא בעיין וגם לא במיקרוסקופים הרגילים והוא קשה להמחשה. הוא בערך העובי של שערה שנחתכת באופן שווה ל-10,000 חלקים.

עולם הננו מתאר למעשה גופים שלהם גודל של מספר ננומטרים (פחות מ-100 ננומטר) שבאופן מפתיע יש להם תכונות שונות מאשר לאותם החומרים בגדלים גדולים יותר שהם הגופים שאנחנו מסוגלים לראות ולהחזיק. הגופים הננומטרים שיכולים להיות בעלי צורות שונות ומשונות (כדורים, מוטות וכד') מורכבים מעשרות ועד מאות אטומים המוחזקים ביחד על ידי כוחות כימיים. לחומרים ננומטרים תכונות כמו צבע, מסיסות וכד' שנובעים באופן ישיר מגודלם הקטן וכאמור שונים מהתכונות שיש לחומרים זהים שלהם גדלים מאקרוסקופיים. לדוגמא, לחלקיק ננומטרי של זהב יכול להיות צבע אדום או כחול (בהתאם לגודלו) ששונה כמובן מהצבע של זהב שאנחנו מכירים, בגופים הקטנים ביותר שאנחנו מסוגלים לראות.

התכונות הפיסיקליות והכימיות השונות של חומרים ננומטריים הופכים אותם לאטרקטיביים במיוחד בהרבה מאד יישומים כמו: חיישנים זעירים, נשאים לתרופות בתוך הגוף, רכיבים אלקטרונים ורכיבים אופטיים. המחקר העצום שנעשה הן בעולם המדע וכיום גם בתעשייה מנסה לנצל את התכונות המיוחדות של חומרים אלה (קיימים אלפי חומרים ננומטרים שונים) לטובת האדם והאנושות. יחד עם זאת, אנשי המדע מוצאים עצמם לא פעם מתקשים להסביר את מושג עולם הננו לציבור הרחב.

צוות ננוארט: תרצה לביא, מיכל מור, אייל עזרי, פרופ' דני פורת.

אודות הפרוייקטים