פרופ' דב גנשרוא

אוצרת: ד"ר מיכל מור

תאריך: 1.1.2024 - 1.4.2024 

מכל החושים, בני האדם התפתחו תוך הסתמכות רבה על חוש הראייה ביכולתם לפרש את העולם; תנועת הטרף בנוף, שפת הגוף באינטראקציות חברתיות, גווני הצבע במאכלים והבעות הפנים, הם רק חלק מאינספור הדימויים הוויזואליים הנקלטים על ידי האדם.
אין זה מקרי שרבים מהכלים שפיתח המין האנושי לטובת חקירה עצמית, בין אם באמצעות חפצים שיצר בעבר ובין אם באמצעות פעולות פיזיולוגית, מתבססים על נתונים חזותיים ואף מייצגים אותם באופן חזותי. תחומי הארכיאולוגיה ומדעי המוח עושים שימוש מתודולוגי במיומנויות ובכלים אלה דרך קבע.
טכנולוגיות כגון fMRI קידמו את היכולת “לראות” פעילות עצבית מקומית ולאלה חשיבות גבוהה במיפוי עצמנו.
כדי להבין טוב יותר את פעילות ההומינין בעבר, תחום הארכיאולוגיה החישובית מפתח ומיישם כלים דיגיטליים על חפצים סרוקים תלת ממדיים ועל סביבות שנחפרו.
בעוד שלרבים מהניתוחים של הכלים הללו יש ערך אסתטי והקשר תרבותי-טכנולוגי משותף, מעצם טבעם אין הם אלא ביטויים אובייקטיביים ככל האפשר של הצצה במה שקיים.
פרופ' דב גנשרוא

במרכז המחקר שלנו, עומדת השאלה כיצד מעובד מידע סומטוסנסורי בקורטקס. לשם כך אנו מגרים את גופם של משתתפים אנושיים באמצעות מברשת קלה, תוך מדידת תגובות עצביות באמצעות fMRI. הגוף מיוצג בקליפת המוח וכאשר המברשת נעה לאורך גוף המשתתף, מוקדי הפעילות נעים לאורך המשטח הקורטיקלי שלהם. תמונות המוח בתערוכה זו מתמקדות בתכונה אחת של תגובות עצביות - הסלקטיביות שלהן.
באזורים תחושתיים ראשוניים, נוירונים מגיבים להפעלה רק של חלק קטן מהגוף. ככל שאנו מתרחקים מהאזורים, התגובות הופכות פחות סלקטיביות. על ידי אפיון שינוי זה בסלקטיביות, אנו יכולים ללמוד על הארגון בקנה מידה גדול של היררכיות בתחום הסומטו-סנסורי.
מחקר זה נערך על ידי צחי אשר וד"ר נעם סעדון-גרוסמן במעבדותיהם של פרופ’ שחר ארזי ופרופ’ יונתן לוינשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' יונתן לוינשטיין

במעבדה לארכיאולוגיה חישובית אנחנו רותמים את כלי העתיד לטובת חקר העבר.
העבודה המחקרית במעבדה משלבת שיטות חישוביות במחקר המסורתי לשם קידום הידע והתיעוד הארכיאולוגי. המעבדה מצוידת בסורקי תלת-ממד בעזרתם מפיקים מודלים תלת מימדיים ומערכי נתונים דיגיטליים של פריטים ארכיאולוגיים. לשם ניתוח מערכי הנתונים פותחו במעבדה מגוון תוכנות המצוידות בכלים חישוביים מבוססי-שאלות מחקר. בתערוכה זו נעשה שימוש בתוכנת Artifact GeoMorph Toolbox 3-D לניתוח מקבצי נתונים גיאומטריים-צורניים, המתייחסים למכלולי חפצים ולא לפריטים היחידים. דרך ניתוח נתוני מכלולים ניתן לבחון פנים רבות של דמיון ושוני בין קבוצות, בנוגע לטכנולוגיה, כישורים, סגנון, אבולוציה ועוד.
מחקר זה נעשה ע"י ד"ר גדי הרצלינגר כחלק מקבוצה דינמית ופעלתנית של סטודנטים מכל התארים העוסקים בעבודת שדה ומחקר ארכיאולוגי, מתוך מטרה חינוכית לקדם חשיבה ארכיאולוגית מדעית.
פרופ' ליאור גרוסמן

דב גנשרוא, מעצב מוצר, ופרופסור באקדמיה לאמנות ועיצוב בבצלאל, מגלה סקרנות בכלי הדמיה אלה ובמה שהם מספרים על עצמנו, גם בממד אנליטי וגם שיקוף של סקרנותו של המין האנושי ושל יכולותיו.
בכלי הדמיה אלה טמון פוטנציאל יצירתי משבש וסובייקטיבי, ובתוך כך הם מציעים יצירה של משהו חדש.
ד"ר מיכל מור

תערוכה זו נתמכה על-ידי תרומתה של אליזבט ואלין קרנסטובסקי לזכרה של מרטין דסו

תודות: דורון אלטרץ, דרור רוח, מאיה ויניצקי, תדהר זגגי, נעמי קמפפר, יוסי סיסו, בוריס בלוקון, הילה דשש, ניצן דבי, ישי קריצר