דפנה אמירה
Hotel Room, 2022
תרומת קרן לוסי רוזנבאום לצילום עכשווי לאוניברסיטה העברית בירושלים
חומר: תצלום, הדפסה בהזרקת דיו על נייר צילום ארכיוני
מידות: 186X149
הצילומים בנויים כזירות פורנזיות. הם נעדרים נוכחות אנושית מזוהה, ובה בעת רווים בראיות המעידות על נוכחות אנושית שהייתה דרך שאריות של פעולה. אני מתארת מופעים מסוג זה כ'אינסטליישן מקרי' או 'זירת התרחשות' – חלל שכלא בתוכו את הנוכחות שהייתה בו, כך שפני השטח והאופן בו התארגן החלל לאורך הזמן, מעיד על מי שהיו שותפים ושותפות 'בהצבתו'- אך הנרטיב שמסביר את אופן ההתארגנות נותר פרום. המופעים מאופיינים במתח שבין מקריות לבימוי - במובן זה, הצילומים הופכים לזירה בה ההתחקות אחר "האמת" מעוררת ספקות. הקומפוזיציה בה המציאות התארגנה מציעה מורכבות של המבט, בעודה מגלמת בה בעת את מה שנראה לעין ואת מה שנעדר מן העין, כך שהמרחבים עצמם הופכים למספרים של סיפור.