בגוף התצלום טמונה תמצית של מגע. אור נוגע במדיום רגיש, והתגובה היא המראה של תמונה על הסרט או הנייר שאחר כך מעובד ומתוקן במגע של כימיקלים. בזמן הנוכחי, מגע הוא הכול וכלום בשבילי; הוא אמיתי ומזויף, הוא רגיש ואכזרי, הוא מפחיד ונפלא. החללים שבהם אני עובד נעים בין הבית שגדלתי בו לבין הבית שבו אני גר כיום בחיפה, המשמש גם סטודיו וחדר חושך. ארכיון התמונות הצילומי שסבא שלי יצר לפני עלייתו מגרמניה משמש גשר דרך תנועה וזמן, דרך עבר והווה, דרך ברלין וחיפה, תוך התכתבות עם חמישה דורות. יצירה בטכניקות שונות, מסורתיות וחדשות, מאפשרת לי לחקור אפשרויות שונות של מראה מגע וזיכרון ולשחק אתן. אני עובד עם פורמט גדול, הדפסי מגע עם מסכי טלפון, סריקות דיגיטליות, הרכבת דומם מחדש בסטודיו הביתי שלי, ומצלם את קרובי עם אודה – טכניקה של שליטה מכוונת באור וצל בתמונה. הטכניקה מאפשרת לצלם להדגיש אלמנטים מסוימים, ליצור עומק ותלת־ממדיות, להעביר תחושה ואווירה, ולכוון את תשומת הלב של הצופה בדרך הגרמנית הישנה של יצירת תמונות והצבת אובייקטים או נושאים. באמצעות טכניקות אלה אני נע לאורך טווח שליטה על התמונה הסופית: משליטה מוחלטת בתהליך לעבודה בחושך, במצב של עיוורון לתמונה הסופית, רק עד שהוא מתוקן, עדיין מטושטש בצורתו הסופית. קרבה ומרחקים קיימים ביצירה במובן הפיזי שלהם אך גם ביחס לזיכרון ומחיקה. בתקופה שהמציאות מתנדנדת בין הקיים למורכב, האפשרות לתפוס משהו אמיתי מוטלת בספק כאשר מה שקיים מתרחק מהבלתי נראה עד לאיבוד הקשר עם המציאות. 

 

גיא גלסבר
יא גלסברג (יליד 1995) עוסק בצילום, משלב בין טכניקות אנלוגיות לדיגיטליות, צילום ללא מצלמה ועבודה בחומרים ארכיוניים. הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לצילום ואמנויות המסך, המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצ"ו חיפה; זכה בציון לשבח בפרס מיכה קירשנר . (2021)

 

אני הבוגר ואני הצעיר 

היצירה של גיא גלסברג מעוררת בי את השאלה בדבר מערכת היחסים שלי עם עצמי – בין האני הצעיר לאני הבוגר המשתקפים בה בדמותו של אדם אחד בצעירותו ובבגרותו. מערכת היחסים בינינו לבין עצמנו מאופיינת בסמכות של האני הבוגר על האני הצעיר. סמכות זו היא שמכוונת את גופנו אל עבר הפעולות הקטנות ביותר ועד הגדולות והגורליות שבהן. הלא כל צעירותנו אנו עמלים במטרה להפוך לאני הבוגר המוצלח. נדמה כי מערכת היחסים בין השניים עלולה להיות עוינת. 
עם זאת, ניתן לראות כי בשני התצלומים האני הצעיר והאני הבוגר עומדים זה לצד זה – כתף אל כתף – או באחיזה חזקה, עד כמעט שילובם לגוף אחד. כלומר, על אף היותו של האני הבוגר גוף המעניק סמכות, יש סינרגיה מוחלטת בין השניים. 
אל תפחדו להביט בעצמכם ובו־זמנית אל תפחדו לחתור למען מטרה מיוחלת. גם כאשר אנו עמלים למען מטרה נשגבת, בל נשכח להביט על עצמנו. בל נשכח את מערכת היחסים המורכבת והמחייבת ובו בעת נפלאה בינינו לבין עצמנו. מערכת היחסים הזאת משמשת כפינה הבטוחה שממנה ניתן לשאוב כוח, ואם ננהל אותה בצורה נכונה גופנו יקבל סמכות הן מהאני הצעיר והן מהאני הבוגר.

 

יהב טווסי 
יהב טווסי הוא סטודנט לתואר שני בתקשורת במגמת אינטרנט ומדיה באוניברסיטה העברית. חוקר רשתות חברתיות.