• אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים

וואנג גונג-סין | צ'ן שאו-סיונג | וו ג'ו'נ-יונג | יאנג פ'ו-דונג | סון סו'ן

אוצרות: מארי טאריו, מיכל מור, דרור קוכן | עיצוב: עמרי בן ארצי, יעל גור, הללי אלעזר

תאריך: 25.5.2011 - 30.6.2011

השינויים המהירים המתרחשים בסין, גודלה העצום, וההשפעה הכלכלית והבינלאומית ההולכת וגדלה שלה, הופכים את סין לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. תהליכים אלו מחייבים ומזמינים ניסיונות להיטיב את הבנתנו את המתרחש בסין. למרות הגידול העצום בזמינות המידע על סין, הרי שהדרישה למידיות של מידע, הפורמטים התקשורתיים המתבססים על מסרים מתומצתים, והקשיים האובייקטיביים של מרחק ושפה, גורמים לכך שפעמים רבות הייצוג של סין סובל משטחיות או הקצנה, או מתמקד ב"גדול" – הפיתוח הכלכלי, המיזמים העצומים, או היצור ההמוני. רק לעתים רחוקות ניתנת האפשרות להציג את המורכבות הרבה של התהליכים, או את המרכיבים "הקטנים" שלהם, כמו האנשים או המקומות, שהינם השחקנים הראשיים בתהליכי השינוי.
סימניהם של טרנספורמציות אלו נמצאים בכל מקום – בצמיחתן המהירה של המגה-ערים, בשינויים המהותיים שעוברים הכפרים והערים הקטנות, ברשתות התקשורת, האינטרנט, הכבישים ומסילות הברזל המתפתחות במהירות ברחבי סין, בעלייתם של מעמדות חברתיים חדשים, בתנועה של מיליוני המהגרים מן הכפר אל העיר, ואפילו בחיפושה של סין אחר מקום חדש בזירה הבינלאומית. תהליכים אלו כולם חולקים מאפיין משותף, התנועה מהמקומי, המסורתי והקבוע, אל עבר הדינמי, התזזיתי והגלובלי, מעבר שאותו ג'ימס קליפורד מאפיין כמעבר משורשים (Roots) לנתיבים (Routes).
בתערוכה "אני נע משמע אני קיים" תשומת הלב מתמקדת בתנועה זו שהיא לב ליבה של תהליכי השינוי בסין. העיר, החברה, האדם, כולם נמצאים בתנועה מתמדת, כשהגדרות חדשות של זמן, תנועה, מימד, מעמד ומקום מבנות ומגדירות מחדש את פניה המשתנים תדיר של סין. ניעות (Mobility) היא שם המשחק והיא מקבלת אין ספור צורות, פנים, מרחבים וזמנים. היא כלכלית, חברתית, ומרחבית, היא עירונית וכפרית, היא מעלה ומטה, היא נבנית ונעלמת...
בתערוכה, חמישה אמנים סינים עכשוויים מציגים את הדינמיות לא רק של התנועה עצמה, אלא גם של אופני הייצוג שלה. בהשתמשם בווידיאו, באנימציה, בציורי דיו, באיקונוגרפיה מסורתית, ובמעברים בין צבע לשחור לבן, הם מספקים פרספקטיבה חדשה ומורכבת על היבטים שונים של התנועה והחברה כמו גם של האומנות העכשווית בסין. הניסיון לגשר על פערי מקום וזמן בין העבר שכמו נמחק, נקטע וטושטש, לבין ההווה המתהווה בקצב דינמי, בלתי נתפס, קדחתני ואבסורדי, הוא בו בזמן אמיתי ומעושה, אפשרי ובלתי אפשרי, מפתה ומדכא.
למרות ההקשר המקומי הייחודי של היצירות, הן אינן נטועות אך ורק בזמן ובמקום המקומי שבו נוצרו. הן מעלות שאלות החברתיות, פוליטיות ואומנותיות בנוגע לתהליכי היצירה, לקשר שבין החברה לסביבה ולאמן ולעיסוק הדינמי בשינוי, פערים ותנועה. שאלות אלה קושרות את תוכן היצירות כמו גם את הפרשנויות האפשרויות שניתנות להן להתרחשויות גלובליות ומאפשרות לנו, הצופים הנטועים בהקשרים מקומיים אחרים ומגוונים, לראות גם אותם בין הפרימיים המתחלפים.
התערוכה היא חלק מאירועי הכנס העשירי הבין-לאומי ללימודי אסיה, שנערך במאי 2011 באוניברסיטה העברית. התערוכה התאפשרה בזכות סיועם של הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי מזרח אסיה, מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, והמחלקה לתולדות האומנות.

היצירות בתערוכה:

וואנג גונג-סין, חסר אופק, 2011. מיצב וידאו, אודיו, 0:32. באדיבות האמן.
צ'ן שאו-סיונג, עיר הדיו, 2005. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
וו ג'ו'נ-יונג, פרחים של כאוס, 2009. אנימציה, אודיו, 3:35. באדיבות האמן.
יאנג פ'ו-דונג, ליו לאן, 2003. סרט 35 מ"מ, שחור לבן, הסרט הועבר ל-DVD, אודיו, 14:00. באדיבות האמן וגלריית Suhangart.
צ'ן שאו-סיונג, היסטוריית הדיו, 2010. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
סון סו'ן, הלם הזמן, 2006. ווידאו, 5:29. באדיבות האמן וגלריה Suhangart.

חוברת התערוכה

אולי יעניין אותך

שאר רוח

שאר רוח | חוקרים-יוצרים בפקולטה למדעי הרוח

הר הצופים
בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח
 

קרא עוד
גלית חזן־רוקם | אריאל הירשפלד | לאה גולדברג | דן פגיס | דרור בורשטיין | יאן קינֶה | מנחם י' צבי קיסטר | מיכאל אבשטיין | עמינדב דיקמן | שמעון זנדבנק

אוצרות: פרופ' גדעון טיקוצקי, מיכל מור | עיצוב: מירית אפי ונאוה גיאת סטודיו דוב אברמסון, ירושלים

תאריך פתיחה: נובמבר, 2018

התפר החמקמק בין המחקר לבין היצירה האמנותית הוא העומד במרכז תערוכה זו, שפתיחתה כאן ועיקרה במרכז מנדל סכוליון למחקר רב־תחומי במדעי הרוח והיהדות, בקומה השנייה.
דרך דמויותיהם ויצירותיהם של עשרה חוקרים וחוקרות, שהם גם יוצרים (ולהפך), מאירה התערוכה את התנועה בין העולמות, הרחוקים והקרובים בעת ובעונה אחת. העשרה, ותיקים וצעירים, קשורים כולם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, בהווה וכן בעבר הרחוק והקרוב. לצדם פעלו ופועלים עוד רבים וטובים, רבות וטובות, שקצרה היריעה כאן מלהציגם.
על פי רוב, היצירות נבחרו בידי מחבריהן וכך גם אופן הצגתן. כל יצירה מתייחסת בדרכה, במישרין או בעקיפין, לתנועה בין הכתיבה האנליטית לבין זו הספרותית או לעמידה המורכבת של המחבר/ת בין העולמות.
הצירוף "שאר רוח" מופיע בתנ"ך פעם אחת, בספר מלאכי (ב 15), ורד"ק מפרשו: "יתרון הרוח". פרשנים מאוחרים יותר הגדירו את הצירוף כ"אצילוּת המחשבה", ובימינו יש המקשרים אותו ל"נשמה יתרה". שמה הלועזי של התערוכה שואב ממקור אחר – מן האידיאל הקלאסי (ובהמשך הרנסנסי) של איש האשכולות בכלל ו"המשורר המלומד" בפרט. אידיאל זה מעלה על נס את היוצר הבקיא במלאכת השיר, השולט ברזי הטבע והאדם ומטמיעם ביצירתו הספרותית – וכך מפגיש עולמות נפרדים לכאורה.

יוזֶמת ומתאמת התערוכה | קרן שגיא, מרכז מנדל סכוליון

קראו פחות
שדרת הממציאים

שדרת הממציאים

קמפוס אדמונד י׳ ספרא - קיר החזית של בניין וייז
קמפוס הר הצופים- בדרך לפקולטה למדעי הרוח

קרא עוד

נתי שוחט, פלאש 90 | מוקי שוורץ

עיצוב: בועז מנדל ורון יוסף - ארבע וחמישה, קבוצה לעיצוב

תאריך פתיחה: מרץ, 2012 

שדרת הממציאים מציגה את ההמצאות והפיתוחים פורצי הדרך של חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים. פיתוחים יצירתיים אלו נוצרו מתוך עבודה מדעית מעמיקה ונרחבת, נרשמו עליהם פטנטים, הם מוסחרו, ועתה הם משווקים בידי חברות ישראליות ובין-לאומיות. הפיתוחים נוצרו לרווחת האדם ולשיפור איכות חייו במגוון תחומים, כגון: בריאות, חקלאות, מדעי המחשב ואיכות הסביבה.
האוניברסיטה העברית היא מרכז תוסס של מחקר פורץ גבולות בכל תחומי הדעת והיא נמנית עם האוניברסיטאות הטובות בעולם. חוקרי האוניברסיטה ניצבים בחזית המחקר העולמי והישגיהם הם מקור לגאווה.

יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית היא האחראית הבלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה. החברה, שנוסדה בשנת 1964 והייתה מן הראשונות בעולם מסוגה, מדורגת כיום ב-15 החברות המובילות בעולם בתחומה. "יישום" רשמה עד כה יותר מ-7,000 פטנטים על יותר מ-2,000 המצאות, ועל בסיס ההמצאות והפיתוחים הקימה 72 חברות בת.

התערוכה ביוזמת המחלקה לדוברות. ניהול הפרויקט: אורית סוליציאנו

תצלום של פרופ’ נחום קידר: מוקי שוורץ

חוברת התערוכה

קראו פחות
תאריך פתיחה: 2014

ננו אמנות

תאריך פתיחה: 2014

קרא עוד

 מקור המושג ננו מהמילה היוונית "Nanos" (או בלטינית "Nanus") שפירושה ננס, ננומדע וננוטכנולוגיה הם תחומי מדע העוסקים בייצור והרכבה של אובייקטים קטנטנים שהם בערך 100,000 פעמים קטנים יותר מעובי שערת אדם. ננומדע עוסק בבניית בלוקים של חומר כפלטפורמה ליצירת חומרים חדשים ושימושיהם על ידי התאמת תכונות החומר ברמה אטומית ומולקולארית. ננוטכנולוגיה היא הכוח המניע המרכזי לפיתוח התעשייתי והכלכלי במאה ה-21. מהפכה זו מספקת פתרונות ממשיים לאתגרים המרכזיים של עולמנו ולשיפור איכות חיינו במגוון תחומים: אנרגיה, תקשורת, מחשוב, אלקטרוניקה, בריאות ,חקלאות ,חומרים חדשים, בטחון, בטיחות ואיכות הסביבה.

המרכז לננו-מדע ולננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית הוא מרכז תוסס של מחקר פורץ גבולות המקדם מצוינות מדעית ומסחורה. פירות המחקר של חברי המרכז מהווים תרומה חשובה להתמודדות עם האתגרים המרכזיים של האנושות בכל תחומי החיים. המרכז הוא אבן פינה באוניברסיטה הנמנית עם האוניברסיטאות הטובות בעולם. חוקרי המרכז והאוניברסיטה ניצבים בחזית המחקר העולמי והישגיהם מהווים מקור לגאווה.
אמנות הננו מציגה נופים הבנויים מאטומים ומולקולות, מבנים שנוצרו כתוצאה מעיבוד של חומרים שונים ברמה מולקולרית ואטומית תוך שימוש בתהליכים כימים ופיסיקליים ובציוד הגדלה מתקדם ביותר.
היצירות שהוצגו בתערוכה נעשו ע"י סטודנטים חברי המרכז לננו-מדע ולננוטכנולוגיה. היצירות המיניאטוריות צולמו באמצעות מיקרוסקופים אלקטרונים ואטומיים, הוגדלו והודפסו על נייר.

התערוכה בשיתוף הרשות לקהילה ונוער והמרכז לננומדע ולננוטכנולוגיה

תודה מיוחדת למיכל מור ומירית אפי

לצפייה בעבודות

קראו פחות