• אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים
  • אני נע משמע אני קיים

וואנג גונג-סין | צ'ן שאו-סיונג | וו ג'ו'נ-יונג | יאנג פ'ו-דונג | סון סו'ן

אוצרות: מארי טאריו, מיכל מור, דרור קוכן | עיצוב: עמרי בן ארצי, יעל גור, הללי אלעזר

תאריך: 25.5.2011 - 30.6.2011

השינויים המהירים המתרחשים בסין, גודלה העצום, וההשפעה הכלכלית והבינלאומית ההולכת וגדלה שלה, הופכים את סין לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. תהליכים אלו מחייבים ומזמינים ניסיונות להיטיב את הבנתנו את המתרחש בסין. למרות הגידול העצום בזמינות המידע על סין, הרי שהדרישה למידיות של מידע, הפורמטים התקשורתיים המתבססים על מסרים מתומצתים, והקשיים האובייקטיביים של מרחק ושפה, גורמים לכך שפעמים רבות הייצוג של סין סובל משטחיות או הקצנה, או מתמקד ב"גדול" – הפיתוח הכלכלי, המיזמים העצומים, או היצור ההמוני. רק לעתים רחוקות ניתנת האפשרות להציג את המורכבות הרבה של התהליכים, או את המרכיבים "הקטנים" שלהם, כמו האנשים או המקומות, שהינם השחקנים הראשיים בתהליכי השינוי.
סימניהם של טרנספורמציות אלו נמצאים בכל מקום – בצמיחתן המהירה של המגה-ערים, בשינויים המהותיים שעוברים הכפרים והערים הקטנות, ברשתות התקשורת, האינטרנט, הכבישים ומסילות הברזל המתפתחות במהירות ברחבי סין, בעלייתם של מעמדות חברתיים חדשים, בתנועה של מיליוני המהגרים מן הכפר אל העיר, ואפילו בחיפושה של סין אחר מקום חדש בזירה הבינלאומית. תהליכים אלו כולם חולקים מאפיין משותף, התנועה מהמקומי, המסורתי והקבוע, אל עבר הדינמי, התזזיתי והגלובלי, מעבר שאותו ג'ימס קליפורד מאפיין כמעבר משורשים (Roots) לנתיבים (Routes).
בתערוכה "אני נע משמע אני קיים" תשומת הלב מתמקדת בתנועה זו שהיא לב ליבה של תהליכי השינוי בסין. העיר, החברה, האדם, כולם נמצאים בתנועה מתמדת, כשהגדרות חדשות של זמן, תנועה, מימד, מעמד ומקום מבנות ומגדירות מחדש את פניה המשתנים תדיר של סין. ניעות (Mobility) היא שם המשחק והיא מקבלת אין ספור צורות, פנים, מרחבים וזמנים. היא כלכלית, חברתית, ומרחבית, היא עירונית וכפרית, היא מעלה ומטה, היא נבנית ונעלמת...
בתערוכה, חמישה אמנים סינים עכשוויים מציגים את הדינמיות לא רק של התנועה עצמה, אלא גם של אופני הייצוג שלה. בהשתמשם בווידיאו, באנימציה, בציורי דיו, באיקונוגרפיה מסורתית, ובמעברים בין צבע לשחור לבן, הם מספקים פרספקטיבה חדשה ומורכבת על היבטים שונים של התנועה והחברה כמו גם של האומנות העכשווית בסין. הניסיון לגשר על פערי מקום וזמן בין העבר שכמו נמחק, נקטע וטושטש, לבין ההווה המתהווה בקצב דינמי, בלתי נתפס, קדחתני ואבסורדי, הוא בו בזמן אמיתי ומעושה, אפשרי ובלתי אפשרי, מפתה ומדכא.
למרות ההקשר המקומי הייחודי של היצירות, הן אינן נטועות אך ורק בזמן ובמקום המקומי שבו נוצרו. הן מעלות שאלות החברתיות, פוליטיות ואומנותיות בנוגע לתהליכי היצירה, לקשר שבין החברה לסביבה ולאמן ולעיסוק הדינמי בשינוי, פערים ותנועה. שאלות אלה קושרות את תוכן היצירות כמו גם את הפרשנויות האפשרויות שניתנות להן להתרחשויות גלובליות ומאפשרות לנו, הצופים הנטועים בהקשרים מקומיים אחרים ומגוונים, לראות גם אותם בין הפרימיים המתחלפים.
התערוכה היא חלק מאירועי הכנס העשירי הבין-לאומי ללימודי אסיה, שנערך במאי 2011 באוניברסיטה העברית. התערוכה התאפשרה בזכות סיועם של הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי מזרח אסיה, מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, והמחלקה לתולדות האומנות.

היצירות בתערוכה:

וואנג גונג-סין, חסר אופק, 2011. מיצב וידאו, אודיו, 0:32. באדיבות האמן.
צ'ן שאו-סיונג, עיר הדיו, 2005. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
וו ג'ו'נ-יונג, פרחים של כאוס, 2009. אנימציה, אודיו, 3:35. באדיבות האמן.
יאנג פ'ו-דונג, ליו לאן, 2003. סרט 35 מ"מ, שחור לבן, הסרט הועבר ל-DVD, אודיו, 14:00. באדיבות האמן וגלריית Suhangart.
צ'ן שאו-סיונג, היסטוריית הדיו, 2010. אנימציה, אודיו, 3:00. באדיבות האמן.
סון סו'ן, הלם הזמן, 2006. ווידאו, 5:29. באדיבות האמן וגלריה Suhangart.

חוברת התערוכה

אולי יעניין אותך

שאר רוח

שאר רוח | חוקרים-יוצרים בפקולטה למדעי הרוח

הר הצופים
בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח
 

קרא עוד
גלית חזן־רוקם | אריאל הירשפלד | לאה גולדברג | דן פגיס | דרור בורשטיין | יאן קינֶה | מנחם י' צבי קיסטר | מיכאל אבשטיין | עמינדב דיקמן | שמעון זנדבנק

אוצרות: פרופ' גדעון טיקוצקי, מיכל מור | עיצוב: מירית אפי ונאוה גיאת סטודיו דוב אברמסון, ירושלים

תאריך פתיחה: נובמבר, 2018

התפר החמקמק בין המחקר לבין היצירה האמנותית הוא העומד במרכז תערוכה זו, שפתיחתה כאן ועיקרה במרכז מנדל סכוליון למחקר רב־תחומי במדעי הרוח והיהדות, בקומה השנייה.
דרך דמויותיהם ויצירותיהם של עשרה חוקרים וחוקרות, שהם גם יוצרים (ולהפך), מאירה התערוכה את התנועה בין העולמות, הרחוקים והקרובים בעת ובעונה אחת. העשרה, ותיקים וצעירים, קשורים כולם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, בהווה וכן בעבר הרחוק והקרוב. לצדם פעלו ופועלים עוד רבים וטובים, רבות וטובות, שקצרה היריעה כאן מלהציגם.
על פי רוב, היצירות נבחרו בידי מחבריהן וכך גם אופן הצגתן. כל יצירה מתייחסת בדרכה, במישרין או בעקיפין, לתנועה בין הכתיבה האנליטית לבין זו הספרותית או לעמידה המורכבת של המחבר/ת בין העולמות.
הצירוף "שאר רוח" מופיע בתנ"ך פעם אחת, בספר מלאכי (ב 15), ורד"ק מפרשו: "יתרון הרוח". פרשנים מאוחרים יותר הגדירו את הצירוף כ"אצילוּת המחשבה", ובימינו יש המקשרים אותו ל"נשמה יתרה". שמה הלועזי של התערוכה שואב ממקור אחר – מן האידיאל הקלאסי (ובהמשך הרנסנסי) של איש האשכולות בכלל ו"המשורר המלומד" בפרט. אידיאל זה מעלה על נס את היוצר הבקיא במלאכת השיר, השולט ברזי הטבע והאדם ומטמיעם ביצירתו הספרותית – וכך מפגיש עולמות נפרדים לכאורה.

יוזֶמת ומתאמת התערוכה | קרן שגיא, מרכז מנדל סכוליון

קראו פחות
img_7408_3.

שיעור ברפואה | ציוני דרך בתולדות הרפואה

עין כרם
ספריית רפואה

קרא עוד

ציוני דרך בתולדות הרפואה

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: סוניה אוליטסקי, דני הוכברג

תאריך פתיחה: מאי, 2015

ביקור בתערוכה מציע חוויה בעולם הרפואה דרך בדיקה, אבחון, פרוגנוזה וחינוך הנהוגים מאז ועד היום. חוויה זו ניתן יהיה לחוש באמצעות מגוון פריטים שנתרמו למוזיאון מעיזבונות של רופאים ומתרומות ידועות ואנונימיות.
הבסיס המדעי להבנת מצבו הבריאותי של האדם התבסס על תיאורית ארבעת הליחות המיוחסת להיפוקרטס היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס. הניתוח המודרני התפתח הודות להבנה טובה יותר של גוף האדם, שהחלה ביצירת המופת Fabrica שנכתבה על ידי וסליוס, פרופסור באוניברסיטת פדובה במאה ה-16. מחקר הפיסיולוגיה, המצאת המיקרוסקופ והתפתחות תיאוריית החיידקים הובילו למציאת תרופות למחלות מדבקות רבות. רופאים צבאיים מהמאה ה-18 שיפרו את הטיפול בטראומה, בהגשת עזרה ראשונה ובניתוחים. הרפואה המודרנית התקדמה עם המצאתם של טיפולים ביולוגיים חדשים, ההתפתחויות בכימיה, בגנטיקה ובמעבדנות רפואית. המאה ה-19 התאפיינה בהתמקצעות שבאה לידי ביטוי באחיות מיומנות יותר ובמאה ה-20 ברופאים מומחים.
התקדמות במדעי הרפואה מבוססת על הישגים מהדורות הקודמים. הבנת העבר ברפואה, הינה בסיס להבנת העקרונות החשובים ברפואה לדורות של רופאים בעתיד.

החיים קצרים, האמנות ארוכה, ההזדמנות בת-חלוף, הניסיון בוגדני, השיפוט קשה.
[מתוך הקורפוס ההיפוקרטי פתגמים 1]

ייעוץ אקדמי: פרופ' שמואל קוטק, פרופ' יואל דונחין, פרופ' קנת קולינס, ד"ר הלנה פבילינן

עיצוב תאורה: יהודה לוי
הפקה גרפית: קצת אחרת בע"מ

על התערוכה, מתוך ה-Jerusalem Post

קראו פחות
בינה גבירץ שטקליס

בינה גבירץ שטקליס | מאיירת ספרות הילדים הציונית בארץ ישראל

הר הצופים
במסדרון מחוץ לבית הספר לחינוך

קרא עוד

בינה גבירץ שטקליס

אוצרות: מיכל מור | עיצוב: רוני וידידיה בלונדר

תאריך פתיחה: 2014

פינה זו מוקדשת לאיוריה פורצי הדרך של בינה גבירץ שטקליס, שנולדה ב-1913 בגורליציה פולין וגדלה בדיסלדורף גרמניה, שם למדה רישום פחם בסגנון קלאסי. בשנת 1935 עלתה ארצה עם הוריה ואחותה והתגוררה בירושלים. בתחילת דרכה איירה אגדות עם וספרות מתורגמת בסגנון מאופק ואירופאי. לאחר נישואיה בשנת 1939 לפרופ' משה שטקליס, חוקר וראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, התפתח סגנונה לתכנים מקומיים ויצירתה נקשרה להווי ולתרבות הארץ ישראלית.
התפתחויות טכנולוגיות בתחום הדפוס והמחשב הובילו למפנה סגנוני ביצירתה. מפשטות לתחכום, מקונצנזוס חברתי לביקורת ושבירת מוסכמות, מצניעות חזותית לעושר ויזואלי ולמגוון טכניקות.
למעלה מ-300 ספרים איירה האמנית בין המפורסמים שבהם סדרת הלימוד "אלפוני", "על הארנבת" מאת חיים נחמן ביאליק, "אצו רצו גמדים" מאת מרים ילן שטקליס, "סיפורים לרמה" מאת ימימה טשרנוביץ, "כה עשו חכמנו" מאת יוכבד סגל ו"שלום לך אורחת" מאת רבקה אליצור. כמו כן הייתה מאיירת קבועה לחגי ישראל בסדרות של "לוחות השנה לילד" וב"צופה לילדים". איוריה היו לה לילדים.
הפינה מציגה מקבץ מאיוריה בנושאי ציונות והתיישבות, שואה ועליה, מלחמות ישראל  וגיבורי התנ"ך, המתארים מציאות לצד עולם פנטסטי. אלה מהלכים כקסם על הצופה הילד והמבוגר ומהווים חלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של ילדות ישראלית.
בשנת 2008 הלכה לעולמה בגיל תשעים וחמש בירושלים.

יעוץ אקדמי: עופרה צוקר בהרב

קראו פחות